Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 12a

וְהָא נוֹתָר וּפִיגּוּל לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים הוּא.

Traduction

But notar and piggul are conditions that apply after the sprinkling of the blood, when the prohibition against misusing consecrated property, which the individual is attempting to extend to a permitted item, no longer applies. Since the vow takes effect, this proves that the individual is associating the object of his vow with the original forbidden status of the offering.

Rachi non traduit

והא נותר לאחר זריקת דמים הוא. דאיתסר דנותר הוי שניתותר חוץ לזמנו שלא נאכל ופיגול שיצא חוץ למחיצתו ואמר זה כזה וקאמר דהוי אסור והא נמי דלאחר זריקת דמים והוה ליה שעת הכושר קודם לכן וקתני דאסור אלמא בדהשתא קא מתפיס ואיכא דאמרי האי פיגול לאו דוקא הוא דלא הוי פיגול אלא היכא שנשחט על מנת לאוכלו חוץ לזמנו דלא הוה ליה שעת הכושר מעולם ולא קא פריך אלא מנותר דהוה ליה שעת הכושר ופיגול אגררא נסבה ולאו דוקא:

Tossefoth non traduit

והא נותר ופגול לאחר זריקת דמים הוא. ר''ת לא גרס פגול דהא זריקה לא מהני לפגול דלעולם הוה כקודם זריקה מיהו יש ליישבו אגב נותר נקט ליה הש''ס והא קושיא מנותר דלאחר זריקת דמים ואפילו הכי מתסר אלמא במעיקרא מתפיס וא''ת הא כיון דאמר בהדיא בנותר ונותר הוי לעולם לאחר זריקת דמים אם כן הוי כאילו אמר לאחר זריקת דמים דפשיטא לך לעיל דמותר א''כ קשה דהא משמע דרבא בא ליפשוט הבעיא וי''ל דלא דמיא דהתם מדהאריך בלשון לאחר זריקת דמים ודאי בעינן להתיר אבל גבי נותר לא האריך בלשונו יותר מאילו אמר זה כזה מה שייך למימר משום דמתפיס בנותר והשתא מיתסר דהא דבר האסור הוא אלא ע''כ משום דמעיקרא מתפיס ומשני בנותר של עולה שיש בו מעילה לעולם אבל ליכא לפרושי דבנותר סתם תלינן ליה בעולה להחמיר א''כ מאי פריך ליתני כבשר עולה הא רבותא טפי אתא לאשמועינן דבנותר סתם תלינא בנותר של עולה לכן נראה כדפרישית:

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: בְּנוֹתָר שֶׁל עוֹלָה. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, לִיתְנֵי בִּבְשַׂר עוֹלָה!

Traduction

Rav Huna, son of Rav Natan, said to him: It is possible to say that it is speaking here about notar of a burnt-offering. Since a burnt-offering may not be eaten even after its blood is sprinkled, the original prohibition against misusing consecrated property continues to apply to the meat of this offering. Rava said to Rav Huna, son of Rav Natan: If so, let it teach explicitly that the individual referred to the meat of a burnt-offering.

Rachi non traduit

אמר ליה רב הונא לרבא בנותר של עולה. מיירי דלא הוה ליה שעת הכושר מעולם דעולה כולה כליל היא אבל אי הוה ליה שעת הכושר אמרינן מעיקרא קא מתפיס:

אם כן ניתני בבשר עולה. ממש דלית ליה שעת הכושר:

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא ''בְּשַׂר עוֹלָה'' דְּאָסוּר, דְּהָא בְּקָרְבָּן קָא מַתְפֵּיס, נוֹתָר וּפִיגּוּל דְּעוֹלָה אִיצְטְרִיכָא,

Traduction

The Gemara responds: The tanna is speaking utilizing the style of: It is not necessary. It is not necessary to state that if one associates the object of his vow with meat of a burnt-offering, it is forbidden, as he extends the status of an offering to the other item. However, if one extends the status of notar and piggul of a burnt-offering, it is necessary to say that the other item is forbidden.

Rachi non traduit

דהא בקרבן קא מתפיס. והויא נדר גמור:

אלא נותר ופיגול איצטריכא ליה. דאימא באיסור נותר כו' קמתפיס:

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כְּאִיסּוּר נוֹתָר, כְּאִיסּוּר פִּיגּוּל, וְהָוֵה לֵיהּ כְּמַתְפֵּיס בְּדָבָר הָאָסוּר, וְלָא מִיתְּסַר, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

It could enter your mind to say that the individual intended to declare the item forbidden like the prohibition of notar or like the prohibition of piggul, and this would be like one who associates the object of his vow with an item that is forbidden by the Torah rather than an item forbidden by means of a vow. Consequently, the item is not forbidden, as one can take a vow by associating the object of his vow with a forbidden item only if that item is itself prohibited due to a vow. The mishna therefore teaches us that his intention is to transfer the prohibition of the offering, and the vow takes effect.

Rachi non traduit

ולא מיתסר. דלא הוי נדר כדבעינן למימר לקמן שיהא מתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור:

קמשמע לן. האי דקאמר נותר ופיגול לאו איסור נותר ופיגול קאמר איסור כמותו אלא בנותר ממש ופיגול ממש דהוי דבר הנדור:

Tossefoth non traduit

אבל נותר ופגול באיסור נותר ופגול קמתפיס והוה ליה דבר האסור קמ''ל. דבמעיקרא בקדושת הקרבן קמתפיס וא''ת מ''מ תיפשוט בעיא כי היכי דאמר הכא דאע''ג דאיכא למיתלי בדבר האסור דהשתא (אפ''ה) הוי תלינן ליה בדבר [האסור] דמעיקרא ה''נ דאיכא למיתלי בהיתירא דהשתא תלינן לומר בעיקרא מתפיס וי''ל דלא דמי הכא שסוף סוף מוכיח שלאיסור עצמו קמתכוין כי תלינן תלינן בדבר האסור אבל לעיל דאיכא למיתליה בהיתרא דהשתא ולא בא לאסור עצמו איכא למימר בהיתר קמתפיס א''נ שאני הכא דדבר האסור דהשתא לא חייל כ''א מכח קדושת דבר הנדור דמעיקרא ולפי תי' שני ניחא ההיא דשבועות פ''ג:

מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ אִיסָּר הָאָמוּר בְּתוֹרָה? אָמַר: ''הֲרֵינִי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו'', ''כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ רַבּוֹ'', ''כַּיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם'', ''כַּיּוֹם שֶׁרָאִיתִי יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ'', וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

Traduction

The Gemara raises an objection based upon the following baraita: Which is the vow of prohibition [issar] mentioned in the Torah? It is a case where one said: I hereby declare that I will not eat meat and I will not drink wine today like the day his father died, referring to the father of the individual making the vow, as there is a custom to fast on the anniversary of a parent’s death, or: Like the day his teacher died, as one mourns his primary teacher like a father, or: Like the day Gedaliah, son of Ahikam, was killed (see Jeremiah, chapter 41), i.e., the Fast of Gedaliah, or: Like the day I saw Jerusalem in its state of destruction. And Shmuel said: And this is if he was obligated by a previous vow to abstain from meat and wine on that day that he refers to in his declaration.

Rachi non traduit

איזהו איסר האמור בתורה. דכתיב לכל שבועת אסר (במדבר ל':י''ד) דמשמע שיהא נודר בדבר שנאסר בכך:

ואמר שמואל והוא שנדור ובא. במסכת שבועות:

מאותו היום. כגון דבאותו יום שמת אביו קיבל עליו בנדר שלא יהא אוכל בשר וכגון דהוה אותו היום חד באייר דאיכא חד בשבת דהיתירא טובא בנתים ולסוף שנה באייר בחד בשבת נמי אמר הריני שלא אוכל בשר בחד בשבת כמו אותו חד דאשתקד שמת בו אביו ואמרי' דאסור דאע''ג דאיכא חד בשבת דהיתירא בנתים דכל הני חד בשבת בנתים אכל ועכשיו כשאמר הריני שלא אוכל בשר בחד בשבת כמו אותו חד בשבת שמת בו אביו דלא אכל והרי איכא כמה בחד בשבת דאכל אפ''ה אמרי' בעיקרו קא מתפיס באותו חד בשבת דלא אכל ואסור: ענין אחר כגון דנדר בחד בשבת דר''ח אייר שמת בו אביו ולסוף שש שנים או חמש שנים קאי בחד בשבת דר''ח אייר ואע''ג דאיכא טובא ראשי חדשים דאייר בנתים דהיתירא וקתני דאסור:

הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כְּגוֹן דְּקָאֵי בְּחַד בְּשַׁבָּא דְּמִית בֵּיהּ אֲבוּהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא טוּבָא חַד בְּשַׁבָּא דְּהֶיתֵּרָא, וְקָתָנֵי אָסוּר. שְׁמַע מִינַּהּ בְּעִיקָּר הוּא מַתְפֵּיס.

Traduction

The Gemara clarifies: What are the circumstances? Is it not a case where, for example, it was Sunday, the same day of the week on which his father died? And although there were many permitted Sundays in the interim, nevertheless, when he said he would not eat meat or drink wine like the day of the week on which his father died, his intention was to the particular Sunday when his father died, when he had vowed to abstain from meat and wine, and therefore the tanna teaches that it is prohibited. Learn from this that he associates the object of his vow with the original halakhic status of the Sunday his father died, and not the status of the intervening Sundays. Similarly, in the case of peace-offerings following the sprinkling of the blood, he is referring to the original status of the meat before the sprinkling of the blood.

Tossefoth non traduit

לאו כגון דקאי בחד בשבת דמית ביה אבוה. כלומר שמת אביו בחד בשבת ועכשיו הוא עומד ג' שנים או ד' אחר שמת אביו כאותו יום שמת אביו בא' בשבת ולאו דוקא נקט באחד בשבת דאין דבר תלוי כ''א בכך וכך לחדש כמו שהיה יום שמת אביו אפי' לא יהיה אותו יום בחד בשבת וקס''ד השתא שאינו נודר אלא אותו יום בלבד שמת אביו ולא אחרינא והיינו דקאמר אע''ג דאיכא טובא חד בשבת דהיתירא כל סתם חד בשבת שאחרי מיתת אביו ואפ''ה תלינן לומר דבעיקרא מתפיס ביום שמת אביו ממש ולא בימים של היתר שאח''כ ומשני שנדר מאותו יום ואילך כל השנים שאחרי כן דהשתא ליכא היתירא וא''ת אכתי איכא למיתלי בהיתרא בחד בשבת שקודם מיתת אביו וי''ל דאם ביום שמת אביו אין לו משמעות כלל קודם לכך כ''א אותו היום עצמו או ימים שמשם ואילך שהם כאותו יום:

דִּשְׁמוּאֵל, הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ.

Traduction

The Gemara responds that this is how the comment of Shmuel was stated: Shmuel said: And this is if he was continuously obligated by a vow from that day forward to abstain from meat and wine on the anniversary of his father’s death. Consequently, when he associates another day with the day of his father’s death, he expresses a vow based upon the current status of the day, and there is no proof with regard to the case of the meat of the peace-offering.

Rachi non traduit

הכי איתמר דשמואל והוא שנדור ובא מאותו היום ואילך. דכל חד בשבת מאותו היום ואילך היה נדור שלא יאכל בשר ועכשיו אומר הריני כאותו היום שמת בו אביו אהכי אסור דלא הוי שום היתירא בנתים אח''כ באותו יום וליכא למיחש דבהיתירא קא מתפיס:

אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: ''כְּחַלַּת אַהֲרֹן'', ''וְכִתְרוּמָתוֹ'' — מוּתָּר. הָא ''כִּתְרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה'' — אָסוּר.

Traduction

The Gemara cites another attempted proof. Ravina said: Come and hear that which was taught in the mishna (13b): If one declares an item to be like the ḥalla of Aaron, i.e., the portion of dough given to the priests, or like his teruma, the portion of agricultural produce given to priests, the item remains permitted. Although these items are prohibited to non-priests as soon as they are designated, they are considered forbidden by the Torah rather than forbidden by a vow. The Gemara infers: But if one declares an item to be like the teruma of the loaves of the thanks-offering, i.e., the four loaves of the thanks-offering that were eaten by the priests, the item is forbidden.

Rachi non traduit

ת''ש כחלת אהרן וכתרומתו. תרומה גדולה או תרומת מעשר דהיינו דבר האסור ומדקאמר כתרומתו מכלל דאיכא תרומה דאי מתפיס בה הוי אסור דהיינו תרומת לחמי תודה דדבר הנדור הוא תודה ולחמה:

Tossefoth non traduit

כחלת אהרן וכתרומתו מותר. משום דלא הוי דבר הנדור וא''ת והלא קדושת התרומה חלה על ידי דיבור והפרשה וא''כ הוי דבר הנדור וי''ל מ''מ אין האיסור שבתרומה בא ע''י הפרשה שהרי קודם לכן נמי היה אסור משום טבל דהפרשת התרומה אינה כ''א להתיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source